ובכן, מסתבר שלא רק שהתקבלתי לאיגוד הסופרים בישראל, אלא שבין עמודי הסופרים שבאתר זה סידרו לי עמוד בשכנות טובה - משמאל לא.ב.יהושע וליהודית קציר, מתחת לדוד גרוסמן. כל דכפין ייתי ו(לא) יפסח.

וכדי לא להשאיר את זה כפיסת רברבנות גרידא - הא לכם שיר. אמנם גרסה קודמת שלו פורסמה כבר - אך הגרסה הזאת מוצאת חן בעיני יותר, איכשהוא.

אדם ללא

מָה אַתָּה יָכֹל, אָדָם לְלֹא אֲדָמָה,
אִישׁ עֲתִידָנִי, עֲנָק עֲצוּם-מֵימָדִים,
מְכַדְרֵר-עוֹלָם, רֹאשְׁךָ בַּשָּׁמַיִם – מָה
לְהָבִין תּוּכַל עָלֵינוּ, הַגַּמָּדִים?

נְמָלִים אֲנַחְנוּ, מֶלֶךְ: צְמוּדֵי-קַרְקַע,
עַל פִּסַּת-אָבָק מִתְעַקְּשִׁים וּמִתְלַהֲטִים.
כְּדֵי לִמְחֹק אוֹתָנוּ לֹא תִצְטָרֵךְ מַכָּה –
בְּטָעוּת תִּדְרֹךְ עָלֵינוּ, וְאֵין בָּתִּים.

מָה אַתָּה יָכֹל, אָדָם לְלֹא אֲדָמָה,
לְהַרְגִּישׁ מוּל נוֹף מִיקְרוֹסְקוֹפִּי שֶׁלֹּא תַכִּיר?
חוֹמוֹתֵינוּ קְטָנוֹת עָלֶיךָ: אַתָּה – חוֹמָה.
לְדַבֵּר אֵלֶיךָ – כְּמוֹ לְדַבֵּר לְקִיר.

אַךְ בַּיּוֹם בּוֹ תִכְרַע, טוֹבֵל בְּיֵאוּשׁ שָׁחֹר,
אֶת חֻרְבַּן-תִּקְווֹתֶיךָ תָּר בְּמַבָּט דּוֹעֵךְ,
יִסְתַּלֵּק צִלְּךָ – וְאָנוּ נֵלֵךְ בָּאוֹר.
לֹא בְּחַיִל וְלֹא בְּכֹחַ, אֲבָל נֵלֵךְ.

י"ז כסלו-א' ניסן תשס"ח 26 נובמבר 2007- 5 אפריל 2008