מזמן לא כתבתי כאן ולמעשה אני שוקל לעבור לפלטפורמה אחרת שבה יש יותר קוראי עברית מאשר בLJ. האם כדאי? האם יש כזו? פשוט די קשה לי להשאר קול דממה דקה ללא מענה.

בינתים - שירים, כרגיל.

גיליתי שלא פרסמתי כאן שיר מלפני כמה חודשים. באותו זמן עשיתי סקר בין הסטודנטים שלי: מי קורא שירה להנאתו? מבין כמאה סטודנטים רק שתי בנות הרימו יד (וקוראים להן אנסטסיה ומרינה). נתקפתי הרהורים נוגים ומהרהורים אלה נוצר השיר הבא.

עִבְרִית, תְּמוּנַת מַצָּב

הָאָרֶץ הַזֹּאת מְלֵאָה יְהוּדִים.
וְשָׂפָה אַחַת, וּדְבָרִים אֲחָדִים.
אַךְ בְּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ עִבְרִית נְכוֹנָה
אֶפְשָׁר לְמַלֵּא... טוֹב, בְּקֹשִׁי שְׁכוּנָה.
שְׁכוּנָה יוֹקְרָתִית, תַּרְבּוּתִית
שֶׁל עִבְרִית אֲמִתִּית, סִפְרוּתִית.
שְׁכוּנָה אֲשֶׁר בָּהּ אֲנָשִׁים מְטַיְּלִים
עִם אוֹצָר שֶׁל יוֹתֵר מִמָּאתַיִם מִלִּים.
בִּשְׁבִילָם "תַּעֲשֶׂינָה" - שָׂפָה מְדֻבֶּרֶת;
הֵם קָרְאוּ אֶת הַסֵּפֶר, לֹא רַק אֶת הַסֶּרֶט,
וְגַם "הִיא הַנּוֹתֶנֶת" זֶה אֶצְלָם לֹא רַק מִין.
לֹא תַאֲמִין!

וּמִחוּץ לַשְּׁכוּנָה לְחַסְדֵי הַחַמְסִין
מֻפְקָרִים בְּלִי גוֹאֵל מִלְיוֹנֵי אֻכְלוֹסִין
עִם עֲגָה מְדֻלֶּלֶת, צוֹלַעַת, עִלֶּגֶת,
גּוֹעֲלִית, מְצֹרַעַת, מֻלְעֶזֶת, נִלְעֶגֶת,
הַזּוֹעֶקֶת חֲמָס בַּלֵּילוֹת מִמַּכְאוֹב
וְקוֹרֵאת לְנִשְׁמַת בֶּן-יְהוּדָה בָּאוֹב:
בֹּא, עֲלֵה, אֵלִיעֶזֶר, וּמְשֹׁךְ אֶת הַגֶּזֶר -
קְרַע אֶת זוֹ הַגְּזֵרָה וְתִהְיֶה לִי לְעֵזֶר!
אַךְ עוֹנֶה פֶּרֶלְמָן:
"חֲבָל עַל הַזְּמָן".

כֵּן, מִכָּל מִשְׁתַּמְּשֵׁי הָעִבְרִית בַּמְּדִינָה
הַדּוֹבְרִים נְכוֹנָה הֵם בְּקֹשִׁי שְׁכוּנָה.
וּבֵין אֵלֶּה - כַּמָּה חֲסִידֶיהָ,
אוֹהֲדֶיהָ כַּמָּה - מִי יוֹדֵעַ?
כּוֹאֲבֶיהָ עַד בֶּכִי, שָׂשֶׂיהָ עַד צְחוֹק,
עֲבוּרָם הִיא גַּם לֶחֶם עֲדַיִן, גַּם חֹק?
הֵם מִכָּל הַשְּׁכוּנָה יְמַלְּאוּ בִּנְיָן.
וְיוֹדְעֵי הַנִּקּוּד? הֵם אוּלַי מִנְיָן.
וּבְמִי שֶׁאוֹהֵב שִׁירָה
אֶפְשָׁר
לְמַלֵּא
סִירָה.

...לְמַלֵּא וְלִשׁלֹחַ לַיָּם בִּסְעָרָה:
לָהֶם טוֹב בְּיַחַד, וְלָנוּ לֹא רַע.

כ"ד כסלו תשס"ח 3 דצמבר 2007

עוד בנוגע לשירה (אני, אגב, דווקא חושב שאין יותר מדי טעם בלכתוב שירים על שירה, שהרי זו מעין הסתכלות אין-סופית בשורה של מראות - ובכל זאת). נתחבר אתמול בהשראת גליון של כתב-עת ספרותי שהתגלגל לידי.

הִזְדַּהוּת השיר תוקן ובגלגולו החדש נקרא "שלוש משאלות"

ועוד שעשוע קטן - חידה מתמטית בחרוזים. המקור, אצל מֶטְרוֹדוֹרוֹס, כמובן, אינו חרוז, אלא כתוב לפי מיטב המסורת השקולה של השירה היוונית. זהו טקסט 14.126 מה-Anthologia Graeca המתיימר להיות כתובת-המצבה של המתמטיקאי הגדול דיופנטוס.

כָּאן יָשֵׁן דִּיוֹפַנְטוֹס לָעַד אֶת שְׁנָתוֹ.
רַק שִׁשִּׁית מֵחַיָּיו נִמְשְׁכָה יַלְדוּתוֹ.
עוֹד אַחַת-חֶלְקֵי-שְׁתֵּים-עֶשְׂרֶה - צָץ לוֹ זָקָן;
עוֹד שְׁבִיעִית מֵחַיָּיו - וְהִנֵּה הוּא חָתָן.

עוֹד חָמֵשׁ שְׁנוֹת חַיִּים - וְנוֹלַד לוֹ הַבֵּן:
חַי פִּי שְׁנַיִם פָּחוֹת מֵאָבִיו, הַמִּסְכֵּן!
הִזְדַּקֵּן הֶחָכָם בְּאַרְבַּע שְׁנוֹת הַשְּׁכוֹל
אַחֲרֵי מוֹת הַבֵּן - וְיָרַד אֶל הַשְּׁאוֹל.

עוֹבֵר-אֹרַח! כַּבְּדֵהוּ לְפִי תוֹרָתוֹ
וְחַשֵּׁב: בֶּן כַּמָּה הוּא הָיָה בְּמוֹתוֹ?

(תורגם 23.3.2008; המקור היווני כאן)


אשמח לתגובות.