אלי בר-יהלום: יומנו של חתול

לא יודע אם זה פסימי-בכייני או אופטימי-פתטי. כנראה שניהם ביחד. פתאום נכתב מין שיר כזה, בדרך לעבודה בכרמיאל (אחרי נופש משפחתי קצרצר, אבל זה לאו דווקא קשור).
האם הבחנתם באיזכורים למקורות למיניהם?

כ"ג סיוון תשס"ט 15.6.2009

טוב, אני אוהב כששירי מתפרסמים. עדיף בעיתונים ספרותיים, אך "באין מכולת - נאכל פת סולת" (כמאמר דב גפונוב ז"ל).

תרגומי לכתובת היוונית שנחרטה (על-פי האגדה) על קברו של המתמטיקאי היווני דיופנטוס פורסם כחלק ממאמר מתמטי של אדם בשם יוסי אלרן - בעיתון המדעי-פופולרי (פופולרי תרתי-משמע!) "גלילאו".

כמה נחמד.
נ.ב.: התרגום נעשה במקור עבור הסטודנטים שלי בקורס "חשיבה מתמטית יצירתית" והובא ביומן זה כאן.

אז הנה, הקלטתי עוד שיר אחד - גם כן מסדרת שירי הילדים כאילו. אשמח לתגובות.

יום ההולדת של תום (מילים)

אוּלַי הַיּוֹם דְּבַר-מָה יָזוּז בַּנְּשָׁמָה
אוּלַי הַיּוֹם דְּבַר-אֱלֹהִים יִשָּׁמַע
אֲבָל הַיּוֹם לְפִי שׁוּם לוּחַ-שָׁנָה
לֹא נִשְׁתָּנָה
מִיּוֹם אַחֵר
וְרַק רָחוֹק מִהֶבְזֵקֵי-עֲדָשׁוֹת
מִמַּבָּטָם שֶׁל כַּתָּבֵי-חֲדָשׁוֹת
לְאוֹר הַיּוֹם מוּל חֲנֻיּוֹת אֲדִישׁוֹת
הֵם מַפְסִיקִים לְהִסְתַּתֵּר:

בִּרְחוֹב הַנְּבִיאִים
בִּרְחוֹב הַנְּבִיאִים
הַנְּבִיאִים הוֹלְכִים בְּשׁוּרָה
כִּמְעַט בִּלְתִּי-נִרְאִים
כִּמְעַט לֹא נִשְׁמָעִים
וּבְכָל-זֹאת מַרְגִּישִׁים לֹא רַע.

שָׁנִים אַלְפַּיִם בְּחֶשְׁכַּת-מְעָרָה
בְּלִי רֵיחַ-פֶּרַח אוֹ חִיּוּךְ נַעֲרָה
רַק קוֹל רוֹעֵם וְצִפִּיָּה לִבְשׂוֹרָה
שֶׁאֵחֲרָה מְאֹד מְאֹד
וְאָז בַּגְבוּל שֶׁבֵּין "יֶשְׁנָם" לְ"אֵינָם"
הַקּוֹל הַזֶּה אֲשֶׁר רָעַם בְּאָזְנָם
פִּתְאֹם לוֹחֵשׁ "אַתֶּם כָּאן לֹא לְחִנָּם
צְאוּ לָעוֹלָם וְנַעֲבֹד":

בִּרְחוֹב הַנְּבִיאִים
בִּרְחוֹב הַנְּבִיאִים
הַנְּבִיאִים הוֹלְכִים בְּשׁוּרָה
אוֹטוֹבּוּסִים נוֹסְעִים
וְהַנּוֹסְעִים יוֹצְאִים
וְאֵלֶּה עוֹד פּוֹסְעִים בַּשְּׂדֵרָה

"עוֹלָם צוֹלֵעַ עַל רַגְלוֹ הַפְּצוּעָה
עוֹלָם חוֹלֶה וּבְיַדְכֶם רְפוּאָה
אוּלָם מָלֵא לֹא תַאַסְפוּ בִּלְחִישָׁה:
שְׁנַיִם-שְׁלֹשָׁה -
גַּם זוֹ פְּתִיחָה"
אֶחָד אֶחָד הֵם נַעֲנִים לַקְּרִיאָה
כִּי נְבִיאִים מַאֲמִינִים בִּנְבוּאָה
וְהֵם הוֹלְכִים וְעַל רֹאשָׁם הַשְּׁקִיעָה
וְאַחֲרֶיהָ עוֹד זְרִיחָה

...בִּרְחוֹב הַנְּבִיאִים
בִּרְחוֹב הַנְּבִיאִים
הַנְּבִיאִים הוֹלְכִים בְּשׁוּרָה
אֶת יְדֵיהֶם נוֹשְׂאִים
בְּרַגְלֵיהֶם רוֹקְעִים
וְלִפְעָמִים פּוֹצְחִים בְּשִׁירָה...

9.5.2009 ט"ז אייר תשס"ט

היום יצא לי לקפוץ לזמן קצר לאולפן הביתי של _bard_ ושם הקלטתי שלושה שירים חדשים:

1. שיר השמורה (מילים)
   
2. המשחק (מילים)
   
3. דליה :) (מילים)
   

אשמח מאד לתגובתכם.

שלכם בזריזות, אלי.

(דליה)

הִיא חֲזָקָה כְּמוֹ פִּיל - דָּלִיָּה-לִיָּה!
וּמְהִירָה כְּמוֹ טִיל - דָּלִיָּה-לִיָּה!
פַּעַם הִיא יָשְׁבָה לַחְפֹּר -
תּוֹךְ דַּקָּה יָצָא לָהּ בּוֹר
שֶׁדַּרְכּוֹ הִגַּעְנוּ עַד אוֹסְטְרָלִיָה-לִיָה!

עִם חִיּוּכִים בְּלִי סוֹף - דָּלִיָּה-לִיָּה!
עַל הָעֵצִים כְּמוֹ קוֹף - דָּלִיָּה-לִיָּה!
לְמֵרוֹץ סוּסִים בְּלִי סוּס
נִכְנְסָה לְלֹא הִסּוּס,
רָצָה וּמִיָּד קִבְּלָה מֵדַלְיָה-לִיָה!

הִיא אַמִּיצָה כְּמוֹ חִי"ר - דָּלִיָּה-לִיָּה!
וַעֲדִינָה כְּמוֹ שִׁיר - דָּלִיָּה-לִיָּה!
וּכְשֶׁרַק רוֹאִים אוֹתָהּ,
עַל כֻּלָּם הִיא מַשְׁלִיטָה
אֵיזֶה מַצַּב-רוּחַ לֹא-נוֹרְמָלִי-יָלִי-יָה!

הִיא מִתְגּוֹרֶרֶת אֶצְלֵנוּ בַּשְּׁכוּנָה
וּמְשַׁגַּעַת אֶת כָּל הַמְּדִינָה!
הִיא אוּלַי יַלְדָּה קְטָנָה,
אַךְ הִנֵּה הַמַּנְגִּינָה
שֶׁחִבַּרְנוּ מַתָּנָה
לְ- דָלִיָּה-לִיָּה!

ה' אייר תשס"ט

מין שיר משחקי תפקידים ליום הזיכרון.

משחק

פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת, כַּנֵּס לָאוּלָם,
שֵׁב עַל כִּסֵּא וְשַׂחֵק עִם כֻּלָּם.
זֶה שֶׁבְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן הֶעָגֹל,
הוּא הַמַּנְחֶה הַשּׁוֹלֵט עַל הַכֹּל.

עִם הַמַּנְחֶה תּסַכֵּם בְּשִׂיחָה
אֵיךְ תִּוָּלֵד, בּאֵיזוֹ מִשְׁפָּחָה.
אֶת רְצוֹנךָ יְכַבֵּד הוּא, אֲבָל
לֹא יְגַלֶּה מַה צּוֹפֵן הַגּוֹרָל.

מִי שֶׁנּוֹלָד – מְהַמֵּר עַל חַיָּיו
וְהַמַּנְחֶה שׁוּם דָּבָר לֹא חַיָּב.
אִם כְּבָר אַתָּה מִצְטָרֵף לַמִּשְׂחָק,
אַל תִּתְפַּלֵּא אִם לְפֶתַע יֻפְסַק.

חַם הַמּוֹשָׁב בַּכִּסֵּא הַשְּׁמִינִי:
שָׁם לִפְנֵי רֶגַע יָשַׁבְתִּי אֲנִי.
שֵׁב, תֵּהָנֶה וְתַכִּיר חֲבֵרִים.
לִי יֵשׁ עַכְשָׁיו מִשְׂחָקִים אֲחֵרִים.

כֵּן, בְּהֶחְלֵט. כֵּן, בְּהֶחְלֵט.
יֵשׁ יִתָּרוֹן לַלּוֹמֵד מֵהַמֵּת.

כֵּן, בְּהֶחְלֵט. כֵּן, בְּהֶחְלֵט.
זְמָן לְהַתְחִיל, לְסַיֵּם וְלָצֵאת.

ד' אייר תשס"ט 28 אפריל 2009

שיר השמורה

סַפְּרִי נָא, סַפְּרִי נָא, פָּרָה יְקָרָה:
בְּאֵיזוֹ צוּרָה נִכְנָסִים לַשְּׁמוּרָה?
סַפְּרִי נָא, סַפְּרִי נָא, פָּרָה יְקָרָה:
כֵּיצָד נִכְנָסִים לַשְּׁמוּרָה?

- מוּ-מוּ-מוּזָר מְאֹד שֶׁאַתֶּם שׁוֹאֲלִים!
אַתֶּם, כַּנִּרְאֶה, קְצָת מְבֻלְבָּלִים:
יֵשׁ הַרְבֵּה שְׁבִילִים שֶׁלַּשְּׁמוּרָה מוֹבִילִים
וְאַף אֶחָד מֵהֵם לֹא בָּרֶפֶת שֶׁלִּי.
כָּאן יֵשׁ רַק תִּקְרָה וְקִירוֹת וְרִצְפָּה -
אוּלַי תִּסְתַּכְּלוּ בְּמַפָּה?

סַפְּרִי נָא, סַפְּרִי נָא, כִּבְשָׂה יְקָרָה:
בְּאֵיזוֹ צוּרָה נִכְנָסִים לַשְּׁמוּרָה?
סַפְּרִי נָא, סַפְּרִי נָא, כִּבְשָׂה יְקָרָה:
אֵיפֹה הַכְּנִיסָה לַשְּׁמוּרָה?

- מֶה-מֶה-מְאֹד מוּזָר שֶׁאַתֶּם שׁוֹאֲלִים!
אַתֶּם, כַּנִּרְאֶה, קְצָת מְבֻלְבָּלִים:
יֵשׁ הַרְבֵּה שְׁבִילִים שֶׁלַּשְּׁמוּרָה מוֹבִילִים
וְאַף אֶחָד מֵהֵם לֹא בַּדִּיר שֶׁלִּי.
הָאַיִל שֶׁלִּי עוֹד מְעָט מִתְעַצְבֵּן -
אוּלַי תִּסְתַּכְּלוּ בְּמַצְפֵּן?

הוֹי, שִׂיחַ נֶחְמָד שֶׁל קִדָּה שְׂעִירָה,
סַפֵּר לָנוּ אֵיךְ נִכְנָסִים לַשְּׁמוּרָה.
מְעָט הִתְבַּלְבַּלְנוּ, עַכְשָׁיו אֵין בְּרֵרָה -
אֲנַחְנוּ זְקוּקִים לְעֶזְרָה!

- אוֹי-אוֹי-אוֹי-אוֹי לָכֶם אִם אַתֶּם צְרִיכִים
לְקַבֵּל הוֹרָאוֹת-הַגָּעָה מִצְּמָחִים!
אֲנִי לֹא מַכִּיר שׁוּם דְּרָכִים לִשְׁמוּרוֹת,
אֲנִי בְּחִנָּם מְחַלֵּק רַק דְּקִירוֹת.
וְאִם מִשּׁוּם-מַה זֶּה לָכֶם לֹא מַתְאִים -
אוּלַי תִּסְתַּכְּלוּ בִּשְׁלָטִים?

- סַפְּרוּ לִי, סַפְּרוּ: אֵיךְ הָיָה הַטִּיוּל?
הֲאִם נֶהֱנֵיתֶם הַיּוֹם בַּמַּסְלוּל?
הֲאִם בִּשְׁבִילְכֶם זוֹ הָיְתָה חֲוָיָה?
סַפְּרוּ לִי כָּל מַה שֶּׁהָיָה!

- מָה-מָה-מַמָּשׁ נֶהֱנֵינוּ הַיּוֹם בַּמַּסָּע,
רָאִינוּ פָּרָה וְקִדָּה וְכִבְשָׂה,
פָּגַשְׁנוּ בַּדֶּרֶךְ הֲמוֹן חֲבֵרִים,
שָׁמַעְנוּ מֵהֵם כָּל מִינֵי סִפּוּרִים,
וְזֶה שֶׁבִּכְלָל לֹא מָצָאנוּ שְׁמוּרָה -
נוּ טוֹב, זֶה מַמָּשׁ לֹא נוֹרָא!

18 אפריל 2009

מה דעתכם?

אָבִי, אָבִי!.. - וְלֹא רָאָהוּ עוֹד.
...וְלֹא רָאִיתִי. לֹא רוֹאֶה עֲדַיִן.
אַתָּה תָּמִיר מְאֹד, צָעִיר מְאֹד,
יָפֶה מְאֹד - אֲבָל סָמוּי מֵעַיִן.

אָבִי, אָבִי!.. - מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים:
אַתָּה בָּרִיא. שׁוּב לֹא תִפֹּל.אֵין פַּחַד.
הָיִיתִי מֵת מֵרֹב גַּעֲגוּעִים
אֲבָל בֵּית-הָעַלְמִין מָלֵא גַּם כָּכָה.

אָבִי, אָבִי!.. - וְלֹא נָרִיב יוֹתֵר.
לְכָךְ קִוִּיתִי - וְלֹא כָּךְ שִׁעַרְתִּי.
אַתָּה עַכְשָׁיו יוֹדֵעַ לְוַתֵּר.
אֲנִי - רוֹצֶה גַּם כֵּן, אֲבָל אֵחַרְתִּי.

אָבִי, אָבִי!.. - הַנְּחָלִים הוֹלְכִים
לַיָּם. אוֹ לַמּוֹבִיל. אוּלַי לַבֶּרֶז.
אֲנַחְנוּ נִפָּגֵשׁ, כָּךְ מַבְטִיחִים:
הֵיכָן-שֶׁהוּא, מֵעֵבֶר לַדַּבֶּרֶת,

מֵעֶבֶר לַתִּקְוָה וְלַטֵּרוּף
תָּבֹא וְתַעֲנִיק לִי עוֹד לִטּוּף.

כ"ב שבט תשס"ט, ארבע שנים לפטירתו - 16 פברואר 2009

ובכן, שלשום לבתי הבכורה איה מלאו 9 (לפי הלוח הלועזי), וכתבתי לה שיר שאני רוצה לפרסם כאן.
בְּעִקְבוֹת

בְּעִקְבוֹת כָּל מַה שֶּׁיָּפֶה,
בְּעִקְבוֹת כָּל מַה שֶּׁנָּכוֹן,
בְּעִקְבוֹת צִמְחֵי הַמַּרְפֵּא,
בְּעִקְבוֹת קַשְׂקַשׂ הַדְּרָקוֹן
עַל גַּבֵּי מַרְבָד מְעוֹפֵף
עִם נָחָשׁ, חָתוּל וְלַפִּיד -
כִּי רַק בָּךְ בָּחַר מְכַשֵּׁף:
בְּיָדֵךְ גּוֹרַל הֶעָתִיד,

כִּי אָתְּ בַּת תֵּשַׁע,
אַתְּ מַצִּילָה
מִפְּנֵי הָרֶשַׁע אֶת הָעוֹלָם.
עַד קְצֵה הַקֶּשֶׁת
שׁוֹפָר, נַגֵּן
כִּי אַתְּ הַקֶּשֶׁר וְהַמָּגֵן
שֶׁל כָּל חַסְרֵי הַיֶּשַׁע:
כִּי אָתְּ בַּת תֵּשַׁע.

הַמַּסָּע רְצוּף סַכָּנָה.
מִפְלָצוֹת בַּדֶּרֶךְ רוֹבְצוֹת.
אַתְּ פּוֹחֶדֶת – וּמְבִינָה
שֶׁרַק אַתְּ תּוּכְלִי לַחֲצוֹת
שְׁנֵי יַמִּים, שָׁלֹשׁ יַבָּשׁוֹת
אֶל הַהַר בּוֹ פֶּרַח הָאֵשׁ
יְמַלֵּא שָׁלֹשׁ בַּקָּשׁוֹת
אִם תֵּדְעִי נָכוֹן לְבַקֵּשׁ:

כִּי אָתְּ בַּת תֵּשַׁע,
אַתְּ מַצִּילָה
מִפְּנֵי הָרֶשַׁע אֶת הָעוֹלָם.
עַד קְצֵה הָעֶרֶב
שׁוֹפָר, נַגֵּן
כִּי אַתְּ הַחֶרֶב וְהַמָּגֵן
שֶׁל כָּל חַסְרֵי הַיֶּשַׁע:
כִּי אָתְּ בַּת תֵּשַׁע.

עֶרֶב יוֹם קָשֶׁה וּמֻצְלָח
מֵהַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה
שׁוּבִי עִם הַפֶּרַח שֶׁלָּךְ
לַשַּׁלְוָה שֶׁל סוֹף הַרְפַּתְקָה.
כְּשֶׁתִּזָּכְרִי מִמֶּרְחָק
לֹא תָּמִיד תּוּכְלִי לְנַחֵשׁ
אִם כָּל זֶה אֱמֶת אוֹ מִשְׂחָק...
...אַךְ הִנֵּה הוּא, פֶּרַח הָאֵשׁ!
וְאָתְּ בַּת תֵּשַׁע...

נ.ב.: למעוניינים, השיר אכן מבוסס על משחק תפקידים שאנו משחקים ביחד, היא ואני...

מזמן לא כתבתי. האמת, הארועים בחברון וכיסויים התקשורתי הכו אותי בתדהמה.

תגידו, מאין הטענה האידיוטית שאי אפשר להשוות אף אחד לנאצים? הטכנולוגיה היא אותה טכנולוגיה, אז למה להעמיד פנים שלא למדנו מאום?

היטלר התחיל את שלטונו בשריפת הרייכסטאג, בה האשים את מתנגדיו. האם זה שונה במשהו מהמתרחש כאן? לא ממש.

תחילה מנסים לעקור את תושבי בית השלום בחברון בטענת-שווא שהבית אינו שלהם. כשזה לא מצליח (הקלטת מוכיחה מעבר לכל ספק שהבית נמכר, ודעת הקהל מתחילה לנטות באופן חשוד בכיוון ה"לא-נכון-לא-נאור-לא-דמוקרטי"), משנים בכלי התקשורת את שם הבית ל"בית המריבה". כי הרי מריבה זה לא טוב ושלום זה כן טוב, אז אנשים אולי ירצו להפסיק את המריבה ולפנות את הבית. אגב, מה יקרה אם אני אתחיל מיוזמתי לקרוא, למשל, לארגון הקיצוני של יריב אופנהיימר "מריבה עכשיו", במקום השם שבו הוא מכנה את עצמו? הרי גם ל"שלום עכשיו" אין כל קשר לשלום ממש.

כשגם זה לא עוזר, לפתע מתחילים דיווחים שהתושבים היהודים בבית הם רעים. מתגרים בחיילים, מחללים קברי ערבים ובכלל מתנהגים בצורה שתמיד היתה אופיינית דווקא לצד השני. מופיעים רעולי פנים מסתוריים שאיש אינו מכיר, אך ברור לחלויטן שהם מתנחלים - כי הרי הם רעים, ומתנחלים הם רעים, כידוע לכל.

והיתר הסטוריה.

אה, כן. זאב בראודה שהואשם ב"ירי בפלסטינים" (חסרי ישע, אלא מה) הוא אדם שהוקף ע"י קהל פורעים שאיימו על חייו. כדי להציל את עצמו הוא ירה בנשקו. זה נקרא "ירי בפלסטינים", מסתבר. אני חושב שבאיזה שהוא מובן איום ומעוות, שני הישראלים שנרצחו בלינץ' ברמאללה היו בני מזל. אילו הם היו יורים להגנתם הם היו יושבים בכלא על "ירי בפלסטינים".

* * *

אתם יודעים שבעצם רציתי לומר לכם משהו אחר - שהאתר שלי באינטרנט, khatul.israel.net, עומד להיעלם מהאויר? זה מה שרציתי לומר. אבל מה שעמד תקוע כעצם בגרוני, זה מה שיצא. אז לא אספר לכם שהאתר שלי עומד להיעלם, כי סך הכל יש בארצנו אתרים אחרים, חשובים לא פחות, שנעלמים. ולא באינטרנט.

פנינה רוזנבלום פתחה את הודעתה על הצטרפות לליכוד במילים "באתי מלמטה".
זה רק אני או שזו אחת האמירות הכי דו-משמעיות בפוליטיקה בזמן האחרון?

...מתחדשות רשומותי בנושאי חינוך מחוננים וכל הקשור בכך.

היום פתחנו את השנה ב"מרכז מדע ודעת" ביום נושא: כל מורה עשה פעילות, ולקראת סוף היום התלמידים נדרשו לנחש, מה משותף ל"לאן שוקעת השמש" (למעשה, היא שוקעת במערב רק פעמיים בשנה!), "סטיגמת המסקינג-טייפ" (מה אפשר לעשות בו חוץ מלהדביק) ו"פרדוקס כוכבי" (איך זה שיש אין-סוף אור בחלל ואנו רואים בעיקר חושך). [מה משותף? תשובה בסוף]

בפעילות שלי, "סיפורי הברון", עשיתי לילדים (כיתות ה'-ו') היכרות עם הברון מינכהאוזן, אלוף השקרנים, ולאחר מכן סיפרתי להם סיפור-מינכהאוזן פרי עטי. התלמידים, שהתחלקו לקבוצות, נדרשו למצוא את כל השקרים בסיפור. סימון נכון של שקר כשקר זיכה אותם ב-10 נקודות, אך טענה שאמת היא שקר הביאה לקנס של 15 נקודות, בעוד ששתיקה (אי-סימון של שקר כשקר) לא העלתה ולא הורידה.
המתח היה באויר. כדי לשתף גם אתכם, קוראים יקרים, אני מביא בזאת את סיפורו החדש של הברון מינכאוזן.

* * *

בבוקר אביבי אחד בשנת 1912 , ביום רביעי, עמדתי בנמל ניו-יורק והתכוננתי להפליג לאנגליה. השמיים היו בהירים והראות נקייה: יכולתי להבחין בבירור בפסל החירות המפורסם ובלפיד בידו השמאלית.
חשבתי על המסע המצפה לי. כל כך אהבתי מסעות! אהבת המסעות היתה, בעצם, הסיבה שבגללה הוזמנתי לאנגליה: המלכה ויקטוריה שמעה רבות על מעללי המרשימים והואילה להזמין אותי ללונדון, לספר על מסעותי לכל המי ומי של אנגליה במסיבה יוקרתית בארמון הלובר, בין יצירות האמנות הנדירות ותכשיטי המלוכה יקרי-הערך.
הבטתי בשעוני הנאמן: הספרות שהופיעו עליו היו 12:34:56. "גם זה סימן למזל טוב", אמרתי לעצמי.
התור הארוך התקצר במהירות ומצב-רוחי רק השתפר והשתפר. סוף סוף יכולתי לראות את האוניה. גדולה ומרשימה, היא התנשאה מולי כמו הר ועל צידה היו רשומות שש אותיות מוזהבות שהרכיבו את שמה: ט-י-ט-נ-י-ק.
"איזה שם מוצלח לספינה", התלהבתי. "טיטניק – כמו הטיטנים במיתולוגיה היוונית. הרי אלה היו יצורים אדירים וכל-יכולים שהצליחו להתגבר אפילו על אלי האולימפוס וכלאו אותם מתחת לאדמה! הרי אפילו המין האנושי, לפי האמונה היוונית, נוצר על-ידי אחד מהטיטנים – פרומתיאוס. ספינה כזאת, אני בטוח, תצליח להתגבר על כל מכשול בזמן המסע, ותביא אותי ללונדון בבטחה".
נזכרתי בלונדון ולפתע התמלאתי דאגה. האם אקבל את החדר האהוב עלי במלון שעל חוף הים? חפרתי בתיק עד שמצאתי את מכשיר הטלפון והתקשרתי ללורד בלפור, שדרכו נמסרה לי הזמנת המלכה. הלורד החביב הרגיע אותי שחדרי מוזמן וממתין לי, ונרגעתי. בינתים הגיע הזמן לעלות על האוניה, ומסעי התחיל.
ההפלגה היתה חוויה אחת גדולה. בבוקר הייתי יוצא לסיפון ועושה התעמלות – אני מאמין גדול בשמירה על כושר גופני. אחר כך הייתי יורד לחדר האוכל, צופה במהדורת החדשות ואוכל ארוחה טעימה שבישל השף של האוניה. חלק ניכר מהיום ביליתי כשאני מסתכל בנופים המדהימים שמסביבי, ונהנה מהשקט הנפלא של האוקיינוס, שאכן הצדיק את שמו "האוקיינוס השקט". לפעמים הייתי פותח את ספרו של פרופסור אלברט איינשטיין שהבאתי איתי למסע כדי לשפר את ידיעותי בכימיה. בערב הייתי מבלה בריקודים בדיסקוטק של האוניה – או מפטפט עם רב החובל מר סמית, שהואיל מדי פעם להקדיש לי מזמנו.
לילה אחד, כאשר אנגליה כבר נראתה באופק, שמעתי לפתע קול נשי הצועק "הצילו!"
בלי לחשוב הרבה, זינקתי אל המים ותיכף ראיתי נערה יפת מראה שנאבקה נואשות בגלים. נזכרתי שכבר ראיתי אותה כמה פעמים על הסיפון.
חיבקתי את הנערה בשתי ידי. עתה היה עלי לחזור לספינה. אך אבוי! איש לא היה על הסיפון – כולם היו או בדיסקוטק, או בחדר-האוכל, או במיטות. נזכרתי איך במלחמת העולם הראשונה, ברוסיה, נחלצתי במצב דומה כאשר משכתי בחוזקה בשערותי ושלפתי את עצמי מהביצה. אבל גם את זה לא יכולתי לעשות! הגלים היו כה סוערים, שנאלצתי לאחוז בנערה היפה בשתי ידי, ולא היתה לי יד פנויה!
לפתע הבריק במוחי רעיון. לא סתם אני מתאמן כל בוקר! כופפתי במים את ברכי וביצעתי את הקפיצה החזקה ביותר שעשיתי מעודי. מרוב עוצמת הקפיצה, רגלי נהדפו מהמים ומצאתי את עצמי מזנק לאוויר כשהנערה בידי. כמובן שזה לא היה עוזר לי, כי הייתי נוחת חזרה במים! אך ברגע שהייתי באוויר, הרוח עזרה לי והעיפה אותי ואת הנערה ישר אל הסיפון. בלי להרפות ממנה לרגע, הבאתי אותה לתאי ואפשרתי לה להתחמם.
כאשר הגענו בשלום ללונדון, ירדנו מסיפון האונייה שלובי ידיים. באותו היום מיהרנו לכנסיית הקבר המפורסמת ונרשמנו לנישואין. הודות ליחסה הטוב של המלכה אלי, זכינו אפילו לקבל ברכה אישית מהאפיפיור!
מאז אנו חיים באושר ובעושר. ולמרות ההרפתקאות הרבות שעברתי מאז, אני נזכר באותו מסע נפלא בחיוך – הרי הוא הביא לי את אהבת חיי ואם נכדיי – אשתי האהובה, הברונית מינכהאוזן.

* * *
( ואיך הם ענו? )
בסך הכל הילדים הצליחו לא רע.
אגב, הנושא המשותף של היום היה פשוט ( מה? )

בשבועון "מקור ראשון" של היום, במוסף "דיוקן", כותב עלי צור ארליך (יוצר מעניין ושנון בזכות עצמו, ובעל הטור המבריק "טור ארליך"):
( ייסורי מלחמה )
תודה, צור!

הופעתי ביום ראשון, וזה היה נחמד. אילו רק היה קצת יותר קהל... טוב, "לא בחיל ולא בכח", אהה. (נ.ב. מסתבר ש_bronweg_ הקליט את הכל. אני מקווה לשמוע את זה; אשמח באופן כללי לשמוע מאנשים שהיו בהופעה - ואולי גם מכאלה שלא היו, אבל היו רוצים לארגן אחת נוספת).

* * *

בעניין אחר: כל פעם שמזכירים לידי את דוד אבידן, זה עושה לי משהו. כלומר, מבחינת התוכן שירתו, לעיתים, מזוויעה. אבל זו שירה!

אז הזכירו לידי את דוד אבידן וזה מה שכתבתי בתגובה.


ב' רה"ש תשס"ט 1 אוקטובר 2008

תָּם
אִם לִשְׁאֹל - אָז שְׁאֵלוֹת גְּלוֹבָּלִיּוֹת
מַשֶּׁהוּ בַּסִּגְנוֹן שֶׁל "לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת".
אֲבָל לֹא "לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת בְּאַלֶּנְבִּי"
גַּם אִם כֹּחוֹת לָצֵאת מִתּוֹךְ הַמַּעְגָּל אֵין בִּי.
וְלֹא "לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת בְּאָמֶרִיקָה":
אִם כָּאן הַנְּשָׁמָה רֵיקָה - הִיא שָׁם, בְּדוֹמֶה, רֵיקָה.
וְלֹא "לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת בְּפַנְטַזִיָה" -
רַק כְּשֶׁאֶתְעוֹרֵר אֵדַע מָה אֱמֶת, מַה הֲזָיָה.
וְלֹא "לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת בְּצוּרָה כַּזֹּאת",
כִּי עַל זֶה עוֹנִים רַק בְּרָמָה שֶׁל הַכְרָזוֹת.

לִבִּי בַּמִּזְרָח וַאֲנֹכִי בְּתוֹךְ שְׁאוֹל.
אֵיךְ אוּכַל לָצֵאת מִשָּׁם אִם לֹא אֵדַע לִשְׁאֹל?
אֵיךְ אֶחֱזֹר בְּאֵיזוֹ-שֶׁהִיא תְשׁוּבָה
אִם לֹא מָצָאתִי אֶת הַשְּׁאֵלָה הַחֲשׁוּבָה?
אֵיךְ מְאַזְּנִים אֶת שְׁנֵי צִדֵּי הַמִּשְׁוָאָה?
וְאֵיזֶה בֵּן אֲנִי מִתּוֹךְ הָאַרְבָּעָה?

כ"ג אלול תשס"ח 23 ספטמבר 2008

חוץ מזה שהגעתי שלשום לגיל ארבעים (לפי הלוח הלועזי; לפי העברי ביום שישי הקרוב), שזה הגיל בו ר' עקיבא החל ללמוד תורה (אז לא הכל אבוד, מסתבר, גם בשבילי), חוץ מזה, אמרתי, אני שמח למסור פרטים נוספים על הופעתי הקרובה, בזו הלשון:

אליהו בר-יהלום שר וקורא משיריו לקראת צאת ספרו "קֶרֶנְשֶׁמֶשׁ"
יום ראשון,28.09.2008 (אור לכ"ט אלול תשס"ח) בשעה 19:30
בגלרייה Skizze
דרך חברון 12 (מול הסינמטק ומלון הר ציון)

לבאים ברכב פרטי יש 2 חניונים חינם מול הסינמטק (הכניסה מדרך חברון – לבאים מכיוון העיר העתיקה – פניה ראשונה או שניה ימינה אחרי הגשר).
לבאים לירושלים מכיוון תל-אביב: המסלול הוא – שדרות שז''ר (ליד בניני האומה) – המשך לשדרות בן-צבי, אחר כך פניה ראשונה שמאלה (ליד תחנת הדלק פז) לרחוב בצלאל, אחר כך ברמזור הרביעי פניה ימינה לרחוב שמואל הנגיד, עוברים את כל הרחוב ובסוף פונים ימינה לרח' המלך ג'ורג', אחר כך ברמזור השני – שמאלה לרח' אגרון, עוברים את כל הרחוב, ברמזור ממשיכים ישר לרחוב יצחק קריב וכשמגיעים לסוף הרחוב ליד העיר העתיקה פונים ימינה לרחוב חטיבת ירושלים ואחר כך ברמזור לוקחים ימינה (יחד עם הכביש) לדרך חברון, עולים קצת, עוברים גשר מעל הכביש ואז פונים ימינה לאחת משתי החניות הנמצאות במקום.

מחיר הכרטיס: 30 ש"ח. כרטיסים במקום

מעבר ללשון זו אני מצפה בכליון עיניים לראות אתכם שם.

שלכם, אני.

רבותי, הודעה חשובה.

כבר זמן רב לא היתה לי הופעה בשום מקום, וב-28 בספטמבר הולכת להיות לי אחת (אם מאיץ החלקיקים לא ישמיד את העולם עד אז) בירושלים עיר הקודש, במועדון שנקרא SKIZZE או משהו כזה (פרטים יבואו).

ירושלמים וירושלמים בנפשם: מי שרוצה לראות אותי עומד על הראש שר, קורא שירים, מדבר ומשתולל - מוזמן, ומוזמן להזמין חברים.

עוד פעם - נא לשים לב: 28 בספטמבר, יום ראשון בערב, הופעה של אלי בר-יהלום בירושלים.

דרך אגב, סתם בשביל הקטע, אשים כאן הקלטה שעשתה בתי איה כששרתי את "משוטט בין עולמות" בחיק הטבע בין חברים. גם קולה נשמע ברקע. לא, לא ישדרו את זה ב-MTV.

על מכשיר-האימים שהושק היום כבר כתבה לפני שנים קדיה מולודובסקי (מיידיש: נתן אלתרמן):

וְהַיֶּתֶר - חוֹר מוּל חוֹר -
תְּקַבְּלוּ לְפִי הַתּוֹר.